החולה המדומה

ספר זה "התבונות היקרות בעולם" עוסק במחשבה שכולנו חולים: בגוף, בנפש או ברוח ושכדאי לנו לחפש את התרופה - היא התובנה.

לא במקרה חטא האדם הראשון וסולק מגן העדן. הוא סולק כשהוא נוגס בעץ הדעת, עץ שאבד לו והוא מבקש להשיבו. המאבק שניטש הוא בין עץ הדעת לעץ החיים. בין השפיות לאי שפיות, בין המציאות לדמיון.

הגיבורים הראשיים, שנוגעים בשורש הנפשות שלנו הם קין והבל.

מדוע קין הרג את הבל?

חשבו אדם (א"ד-ד"ם הרי דפיקות לב), חוה (מלשון חוויה) והנחש (הוא היצר והקיום) ותקבלו קין (תחלואי הגוף - נפש) אל מול הבל (שלמות הגוף – רוח נשמה).

רק משום שנפלנו ארצה אנו מבקשים לשוב אל האלהים כשאנו אוחזים בשפיות, היא הארה רוחנית (זכרון עמום). למעשה, אדם בריא (בגופו, נפשו או רוחו) משמש לנו מודל העתקה. וכאשר אנו משווים אותו לצדיק או רשע אנו מעניקים לו כוחות על או כוחות בעלי עוצמה רבה משלנו.

השימוש הנכון להתבטא בחיים אלו הוא, לחיות חיים מאושרים ומסופקים. אשרי האיש שלא הלך בעצת רשעים ומצא את שביל הזהב וחי לפי אמות מידה נעלות.